פוליגרף – הרחבה והקשר משפטי
הבסיס הנורמטיבי להסתייגות בתי המשפט בישראל מבדיקת הפוליגרף נעוץ בחשש למהימנותה המדעית וביכולתה המוגבלת לשמש כלי אובייקטיבי לקביעת ממצאי עובדה. על אף התקדמות הטכנולוגיה, הפסיקה בחרה לשמר גישה שמרנית, תוך הבחנה בין הליך פלילי, שבו נדרשת רמת הוכחה גבוהה וקפדנית, לבין הליך אזרחי המאפשר גמישות דיונית רבה יותר מכוח עקרון חופש החוזים.
הגוף המכריע בבחינת קבילותן של תוצאות הבדיקה הוא בית המשפט הדן בתיק, המוסמך להפעיל את שיקול דעתו בהתאם לנסיבות הספציפיות ולמהות ההסכמה שהושגה. בהליך המשפטי בפועל, בחינת התוצאות אינה נעשית בחלל ריק, אלא כחלק ממארג הראיות הכולל, כאשר המשקל שיינתן להן מותנה באיכות הבדיקה, במומחיות הבודק ובמידת העקביות של הממצאים אל מול הראיות הנוספות שהוצגו.
מתי המונח רלוונטי בפועל
- במסגרת ניהול משא ומתן לפשרה בתיקים אזרחיים, כאשר צדדים מבקשים "לפרוץ מבוי סתום" במחלוקות עובדתיות כנות.
- בהליכי בירור פנימיים הנערכים על ידי מעסיקים במקרים של חשד לעבירות משמעת, מעילות או זליגת מידע מסחרי רגיש.
- בעת הגשת תביעות לביטוח, מקום בו מבקשת המבטחת לוודא את נכונות דיווחיו של המבוטח כתנאי להמשך הטיפול בתביעה.
מה חשוב לדעת
- היעדר כפייה: סירובו של אדם להיבדק בפוליגרף אינו מהווה כשלעצמו הודאה באשמה או ראיה לחובתו, ואין לזקוף סירוב זה לחובת המשיב באופן אוטומטי.
- פער מהימנות: גם כאשר קיימת הסכמה חוזית לביצוע הבדיקה, בית המשפט אינו כבול לתוצאותיה ורשאי לקבוע כי אינן משקפות את האמת העובדתית, בהתאם לראיות אחרות בתיק.
- היקף ההסכמה: הסכמה לביצוע בדיקת פוליגרף צריכה להיות מודעת, מפורשת וכתובה, תוך הבנת המשמעויות המשפטיות הנגזרות ממנה, שכן לא ניתן לחזור מהסכמה שניתנה ללא הצדקה מניחה את הדעת.
שאלות נפוצות על פוליגרף
האם חתימה על הסכם לבדיקת פוליגרף מחייבת את בית המשפט לקבל את התוצאות?
לא. גם בהליך אזרחי שבו הצדדים הסכימו מראש על עריכת הבדיקה, התוצאות אינן מהוות ראיה מכרעת. בית המשפט שומר על סמכותו להעריך את משקל הבדיקה בהתאם למכלול הראיות ולא יקבל ממצאים שאינם עולים בקנה אחד עם הדין או עם עקרונות הצדק.
האם ניתן להשתמש בתוצאות פוליגרף כראיה יחידה בתיק?
בשיטת המשפט הישראלית, נדיר ביותר שראיה בודדת תהווה בסיס להכרעה, ובוודאי שאין זה המצב בנוגע לפוליגרף. הבדיקה נתפסת ככלי עזר בלבד, ובית המשפט יחפש תמיד חיזוקים וראיות תומכות חיצוניות כדי לבסס הכרעה שיפוטית בעלת משקל.