כשרות משפטית – הרחבה והקשר משפטי
הבסיס הנורמטיבי לכשרות משפטית בישראל מעוגן בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הקובע חזקה לפיה כל אדם כשיר לכל פעולה משפטית, אלא אם נשללה או הוגבלה כשרותו. בהקשר של דיני ירושה וצוואות, בחינת הכשרות נועדה להבטיח כי המצווה מבין את טיבה של הצוואה, את משמעותה ואת השלכותיה במועד עריכתה, וכי מדובר ברצונו החופשי והמודע של האדם.
הגוף המוסמך להכריע בדבר כשירותו של אדם הוא בית המשפט לענייני משפחה, המסתמך על חוות דעת רפואיות וכלים משפטיים מקצועיים. בתהליך בחינת תוקפה של צוואה, בוחן בית המשפט האם המצווה היה נתון להשפעה בלתי הוגנת, למצוקה או לליקוי קוגניטיבי המונע ממנו לגבש רצון חופשי, זאת כדי למנוע ניצול ולשמור על כבודו ורכושו של המצווה.
מתי המונח רלוונטי בפועל
- בעת הגשת התנגדות לקיום צוואה בטענה שהמצווה לא היה כשיר להבינה או לגבש את רצונו במועד עריכתה.
- במסגרת עריכת ייפוי כוח מתמשך, שבו הממנה מבקש להבטיח את ניהול ענייניו לעת שבה לא יהיה כשיר עוד לקבל החלטות.
- כאשר עולה צורך במינוי אפוטרופוס עבור אדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו, בין אם בשל גיל, מחלה או מוגבלות נפשית או שכלית.
- בתהליכי אישור פעולות משפטיות חריגות בנכסי עיזבון כאשר אחד היורשים או בעלי העניין אינו כשיר משפטית.
מה חשוב לדעת
- כשירות משפטית אינה מושג "בינארי" של שחור ולבן; היא עשויה להשתנות בהתאם לסוג הפעולה המשפטית הנדרשת ומצבו הספציפי של האדם בנקודת הזמן הקריטית.
- קיומו של אבחון רפואי (כגון דמנציה או מחלה נוירולוגית) אינו מעיד בהכרח על חוסר כשרות משפטית מוחלטת, שכן יש להוכיח חוסר הבנה ספציפי לגבי תוכן הצוואה והשלכותיה.
- נטל ההוכחה להעדר כשרות משפטית מוטל בדרך כלל על הטוען נגד תוקפה של הצוואה, והמבחן המשפטי מתמקד תמיד במועד שבו נערכה הפעולה המשפטית עצמה ולא במצבו של האדם לפני או אחרי כן.
שאלות נפוצות על כשרות משפטית
האם אדם עם מגבלה רפואית יכול לערוך צוואה?
כן, אדם בעל מגבלה רפואית אינו פסול מלערוך צוואה באופן אוטומטי, כל עוד הוא עומד במבחן "הבנה בטיב הצוואה" במועד החתימה. מומלץ במקרים אלו להצטייד בתיעוד רפואי עדכני ומקצועי המאשר את צלילות דעתו של המצווה.
מי רשאי לערער על כשרותו המשפטית של אדם?
ערעור על כשרות משפטית יכול להיעשות על ידי בני משפחה קרובים, היועץ המשפטי לממשלה, או גורמים מקצועיים אחרים המעורבים בענייניו של האדם. הדבר מתבצע לרוב במסגרת הליכים משפטיים מול בית המשפט לענייני משפחה, אשר ימנה מומחה מטעמו לבחינת הטענות.
