אשם תורם – הרחבה והקשר משפטי
הבסיס הנורמטיבי לדוקטרינת האשם התורם מעוגן בפקודת הנזיקין, המקנה לבית המשפט את הסמכות להפחית את סכומי הפיצויים הנפסקים לניזוק במידה ויוכח כי זה האחרון לא נקט באמצעי זהירות סבירים להגנה על עצמו. ההכרעה בדבר עצם קיומו של האשם ושיעורו מסורה לשיקול דעתו הבלעדי של היושב בדין, אשר בוחן את נסיבות המקרה לגופו ומכריע על בסיס מכלול הראיות שהוצגו בפניו.
בפועל, הפעלת הדוקטרינה מבוססת על השוואה בין רמת הזהירות המצופה מהאדם הסביר בנסיבות העניין לבין התנהגותו בפועל של הניזוק, תוך בחינת הקשר הסיבתי בין מחדלו של האחרון לבין הנזק שנגרם. חלוקת האחריות אינה מתבצעת באופן מתמטי גרידא, אלא משקפת איזון בין רשלנותו של המזיק לבין תרומתו של הניזוק להיווצרות הנזק או להחמרתו.
מתי המונח רלוונטי בפועל
- בתביעות תאונות דרכים, כאשר הניזוק לא עשה שימוש באמצעי בטיחות נדרשים, כגון אי-חגירת חגורת בטיחות או אי-חבישת קסדה בעת רכיבה על אופנוע.
- בתביעות בגין תאונות עבודה, כאשר העובד פעל בניגוד להנחיות בטיחות מפורשות של המעסיק או השתמש בכלי עבודה בצורה בלתי מיומנת ומסוכנת.
- בתביעות רשלנות במרחב הציבורי, כגון נפילה במקום שבו המפגע היה גלוי וברור לעין והניזוק יכול היה להימנע ממנו לו היה מסתכל היכן הוא דורך.
מה חשוב לדעת
- נטל ההוכחה בדבר קיומו של אשם תורם מוטל על הנתבע; עליו להראות לא רק שהניזוק התרשל, אלא שרשלנות זו היוותה גורם ממשי ותורם להיווצרות הנזק.
- אין צורך שהניזוק יהיה האחראי הבלעדי לתאונה כדי להחיל את ההפחתה; די בכך שתרומתו של הניזוק הציבה אותו בסיכון או החמירה את תוצאות הפגיעה כדי להצדיק את חלוקת האחריות.
- טעות נפוצה היא המחשבה שאשם תורם שולל את זכות הפיצוי לחלוטין; ברוב המקרים מדובר בהפחתה יחסית של סכום הפיצויים ולא בביטול התביעה, אלא אם כן מדובר במקרים חריגים של אשמה מוחלטת מצד הניזוק.
שאלות נפוצות על אשם תורם
האם קטינים יכולים להיות מואשמים באשם תורם?
בית המשפט בוחן את התנהגותו של קטין בהתאם לרמת הזהירות המצופה מילד בגילו ובבגרותו בנסיבות דומות. ככל שהקטין מבוגר ומנוסה יותר, כך גדל הסיכוי שיוטל עליו אשם תורם במידה ופעל בחוסר אחריות.
האם קיומו של אשם תורם משפיע על כל ראשי הנזק?
ככלל, הפחתת הפיצוי בגין אשם תורם חלה על סכום הפיצויים הכולל שנפסק לטובת הניזוק. עם זאת, קיימים מקרים חריגים שבהם בתי המשפט עשויים לסייג את ההפחתה בהתאם למהות הנזק והנסיבות הספציפיות של התיק.
