הסכם קיבוצי – הרחבה והקשר משפטי
הבסיס הנורמטיבי להסכמים קיבוציים בישראל מעוגן בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957. החוק מגדיר את המנגנון המשפטי שבו ארגון עובדים מייצג, שבו חברים לפחות שליש מהעובדים במקום העבודה, מנהל משא ומתן קיבוצי שמטרתו יצירת נורמות עבודה מחייבות, תוך העברתן אל המישור החוזי-אישי של כלל העובדים שתחת תחולת ההסכם.
בתי הדין לעבודה הם הגופים המוסמכים להכריע בסכסוכים הנוגעים לתוקפם, פרשנותם ויישומם של הסכמים קיבוציים. הליך זה בא לידי ביטוי במצבים שבהם קיימת מחלוקת על זכאות עובד להטבות מכוח ההסכם, או כאשר נבחנת חוקיותו של שביתה או עיצומים הננקטים במסגרת יחסי העבודה הקיבוציים.
מתי המונח רלוונטי בפועל
- בחינת זכאותם של עובדים לתוספות שכר, ימי חופשה או דמי הבראה מעבר לקבוע בחוקי המגן, מכוח הסכם החל במקום עבודתם.
- בדיקת תחולתו של צו הרחבה על מעסיק שאינו חתום על ההסכם הקיבוצי המקורי, אך פועל בענף שבו הורחבו הוראותיו.
- ניהול סכסוכי עבודה ומשא ומתן לצורך חידוש תנאי העסקה במפעלים, חברות או מגזרים שלמים במשק.
- בירור סמכותו של מעסיק לשנות תנאי עבודה חד-צדדית כאשר הם מוסדרים תחת מטרייה קיבוצית.
מה חשוב לדעת
- עובד אינו יכול לוותר בחוזה אישי על זכויות המוקנות לו מכוח הסכם קיבוצי, אלא אם מדובר בשיפור תנאיו לעומת ההסכם.
- הסכם קיבוצי מיוחד חל רק על מעסיק ספציפי או על קבוצת מעסיקים, בעוד הסכם קיבוצי כללי חל על ענף משק שלם.
- יש להבחין בין הוראות הסכם קיבוצי הניתנות לוויתור לבין הוראות קוגנטיות שאינן ניתנות להתניה, גם אם הצדדים הסכימו אחרת.
שאלות נפוצות על הסכם קיבוצי
האם הסכם קיבוצי גובר על חוזה עבודה אישי?
כן, הוראות הסכם קיבוצי שנועדו להסדיר את תנאי העבודה הופכות לחלק בלתי נפרד מחוזי העבודה האישיים. אם קיימת סתירה בין החוזה האישי להסכם הקיבוצי, לרוב תגבר ההוראה המיטיבה עם העובד, בכפוף לכללים המשפטיים.
מהו תפקידו של צו הרחבה?
צו הרחבה הוא כלי מנהלי המאפשר לשר העבודה להחיל הוראות של הסכם קיבוצי על כלל העובדים והמעסיקים בענף מסוים. פעולה זו נועדה למנוע תחרות בלתי הוגנת ולהבטיח סטנדרט אחיד של תנאי עבודה לכלל העובדים באותו המגזר.