תצהיר – הרחבה והקשר משפטי
הבסיס הנורמטיבי להגשת תצהירים בדין הישראלי מעוגן בפקודת הראיות [נוסח חדש], המגדירה את התצהיר כתחליף לעדות בעל-פה בהליכים שונים. באמצעות סמכותו של עורך הדין להחתים מצהירים, מקבל המסמך תוקף משפטי מחייב, כאשר המצהיר מוזהר כי עליו לומר את האמת, שאם לא כן יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק בגין עדות שקר.
בפועל, הגוף המכריע בדבר משקלו הראייתי של התצהיר הוא בית המשפט, אשר בוחן את תוכן ההצהרה אל מול מכלול הראיות בתיק. התצהיר משמש ככלי דיוני המייעל את הדיון, שכן הוא מאפשר לבית המשפט להיחשף לגרסאות הצדדים בכתב בטרם שלב ההוכחות, ובכך מגדיר את גדר המחלוקת שבין בעלי הדין.
מתי המונח רלוונטי בפועל
- במסגרת בקשות ביניים כגון בקשות למתן סעד זמני, צו מניעה או עיקול, בהן נדרש המבקש להוכיח את העובדות המקימות את זכותו לתרופה.
- בשלב הגשת עדויות ראשיות במסגרת הליך אזרחי, כאשר הצדדים נדרשים להגיש תצהירי עדות ראשית של העדים מטעמם במקום עדות בעל-פה.
- במסגרת הליכי הוצאה לפועל, כגון הגשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב או בקשה לביטול הליכים.
- בהליכי רישום או הצהרות שונות מול רשויות המדינה, המבקשות אימות עובדתי מוסמך לגבי נסיבות מסוימות.
מה חשוב לדעת
- חתימה על תצהיר שקרי מהווה עבירה פלילית של עדות שקר, ועלולה להוביל לאישום פלילי ולפגיעה מהותית במהימנות המצהיר בעיני בית המשפט.
- תצהיר אינו יכול להתבסס ככלל על עדות שמיעה בלבד; על המצהיר להצהיר על עובדות הידועות לו מידיעתו האישית, אלא אם צוין במפורש בתוך התצהיר המקור לאותן ידיעות.
- עורך דין המחתים לקוח על תצהיר מחויב לוודא כי המצהיר הבין את משמעות הצהרתו, וכי חתימתו ניתנה מרצונו החופשי לאחר שהוזהר על ידי עורך הדין בדבר חובת האמת.
שאלות נפוצות על תצהיר
האם ניתן לתקן תצהיר שהוגש לבית המשפט?
ניתן לבקש מבית המשפט רשות לתקן תצהיר באמצעות הגשת תצהיר משלים או בקשה לתיקון כתבי טענות, אך הדבר נתון לשיקול דעתו של השופט. התיקון יתאפשר בדרך כלל כאשר מדובר בטעות בתום לב ולא בניסיון לשפר עמדות לאחר שנחשפו חולשות הגרסה.
מה קורה אם מצהיר אינו מתייצב לחקירה נגדית על תצהירו?
ככלל, תצהיר של מצהיר שלא התייצב לחקירה נגדית עלול להיפסל מלהיחשב כראיה או שמשקלו הראייתי יופחת משמעותית. ללא אפשרות של הצד שכנגד לחקור את המצהיר על דבריו, בית המשפט מתקשה לבסס ממצאים עובדתיים על בסיס הצהרה זו.